אז לאחרונה עברתי תקופת סדקים.

לא אכתוב משבר, כי זה לא מדייק. זה פשוט- סדק. ועוד. ועוד אחד.

היו כמה טריגרים לעניין, אשתף אתכם בכמה מהם-

עוד מעט מתחילים לבנות את הבית. העוד מעט הזה לוקח כבר יותר מדי זמן- היתרי בניה, אישורים כאלה ואחרים והזמן נמרח ונמשך וסימני השאלה מתחילים לצוץ וממש להפחיד- פתאום מקום המגורים שבחרנו היה נראה לי לא מותאם לנו, לא עונה על הצרכים שלנו. משהו בהשלמה עם הבחירה הלך ונסדק.

עוד משהו שהיה זה שהבנתי שלמרות הנוחות בלשלוח את יונתן בשנה הבאה (הצילו זה עוד שניה!) לגן ביישוב- אני רוצה בשבילו יותר טוב ממה שקיים שם והתחלתי להתעסק עם בירוקרטיה להעביר אותו לגן ביישוב אחר.

אצלי בירוקרטיה מעוררת כמעט מחשבות אובדניות.

(בסוף זה הסתדר וקיבלנו אישור העברה- אז כבר מרגיש יותר טוב)

וביחד עם הכל- סבתא תמר הלכה לי פתאום ואיתה גם האהבה שפיזרה עלי בכמויות וללא שום תנאי.

מצב הרוח ביום-יום היה כזה פושר, אפור, חצי כוח- זה צבע את הכל, זה כמו השפיע על ה כ ל.

* * *

יש תקופות כאלה, בהם אין תחושה של שלם.

נימים שהופכים לסדקים קטנים.

זה מרגיש כאילו הם חולשים על הכל. כל פיסת טוב- נהיית מטושטשת.

היום אני כבר יודעת להגיד לעצמי תוך כדי שזה יעבור. וזה עובר. תמיד.

* * *

אני יוצאת מתקופות כאלה מחודדת יותר. שלמה יותר.

קלישאתי? אולי, אבל בטוח אמיתי.

יש משהו שהולך איתי מאז שלמדתי ימימה עם יעל תמיר שאמרה שבתקופות כאלה צריך להיות כמו שיבולת: כשמגיעה רוח חזקה- היא מתכופפת, נותנת לרוח לעבור מעליה, מסכימה למציאות. לא נשארת ישרה- וכך גם לא נשברת.

גמישות היא מילת המפתח שלי.

בזמנים כאלה צריך לחפש את נקודות האור, אפילו הקטנות ביותר. להעצים סיטואציות מתוקות. להשקיע בזוגיות ובאמהות.

-הדברים האלו כבר נותנים תחושה טובה יותר, גם אם רגעית.

* * *

אז עכשיו כשזה מאחוריי (עד הפעם הבאה), חוזרת לראות את העולם בצבעים.

אני מתרגשת כל פעם מהאנשים סביבי שפשוט נמצאים שם. 

//אחינעם- היכולת שלך להכיל את כל זה היא פשוט מדהימה, אין לי מילים, רק תודה.//

היה לנו סייל גדול בחנות והיה פשוט מושלם. אנחנו נהנות מכן- מכל אחת ואחת. המשפחה שלנו, של בורנשטיין, הולכת וגדלה מעגלים הולכים ומתרחבים ואנחנו מלאות הודיה.

וביום שישי שעבר ארזנו את עצמנו ונסענו לסופשבוע בים עם זוג חברים. אני עוד אספר בהזדמנות על הסכם השלום שעשיתי איתו, עם הים השנוא עלי, אבל בנתיים רק אכתוב שהיה משחרר, כיף ונעים. 

מאפשרת לעצמי לגלות דברים חדשים בי ולא להיכנע לתבניות שהכנסתי את עצמי- מותר לצאת מהן!

הצד שלה אחינעם לוי דרור שדה בורנשטיין קיבוץ טירת צבי בלוג אופנה עיצוב הבית

 

מקרמה הדרכה DIY הסבר עציץ בורנשטיין בלוג אחינעם לוי דרור שדה לייף סטייל קיבוץ טירת צבי

 


//ועוד משהו- עציץ מקרמה//

הצד שלה בלוג בורנשטיין עציץ מקרמה הדרכה DIY עשה זאת בעצמך

 

ניקח שמונה חוטי טריקו כל אחד באורך מטר וחצי

קופסת שימורים

ספריי צבע

פטיש

מסמר עבה

וכמובן- עציץ

נחורר את קופסת השימורים מלמטה בעזרת הפטיש והמסמר.

הצד שלה בלוג בורנשטיין עציץ מקרמה הדרכה DIY עשה זאת בעצמך

נרסס (בחוץ!) את קופסת השימורים בצבע שבחרנו. נעשה מספר שכבות כדי שהצבע יהיה אטום

הצד שלה בלוג בורנשטיין עציץ מקרמה הדרכה DIY עשה זאת בעצמך

ניתן לקופסת השימורים להתייבש ונתחיל עם הקשירות:

1. נקשור את כל החוטים יחד ונשאיר קצוות קצרות

2. נחלק את החוטים לארבע קבוצות (שניים-שניים) ונקשור כל זוג חוטים בנפרד, במרחק שווה של כ-6 ס"מ מהקשר הגדול

3. ניקח חוט אחד מאחד הזוגות ועוד חוט אחד מהזוג שלידו ונקשור אותם בעוד קשר במרחק שווה של כ-6 ס"מ. כך כל ארבעת הזוגות.

4. נחזור על הפעולה בשנית

5. ניקח את קופסת השימורים ונכניס לתוכה עציץ, נכניס את הקופסא לתוך המקרמה ויאללה- לתלות!

הצד שלה בלוג בורנשטיין עציץ מקרמה הדרכה DIY עשה זאת בעצמך

הצד שלה בלוג בורנשטיין עציץ מקרמה הדרכה DIY עשה זאת בעצמך

עציץ מקרמה DIY הדרכה בלוג הצד שלה בורנשטיין עיצוב הבית אחינעם לוי דרור שדה

עציץ מקרמה DIY הדרכה בלוג הצד שלה בורנשטיין עיצוב הבית אחינעם לוי דרור שדה

עציץ מקרמה DIY הדרכה בלוג הצד שלה בורנשטיין עיצוב הבית אחינעם לוי דרור שדה

תראו איזה יופי יצא-

מקרמה הדרכה DIY הסבר עציץ בורנשטיין בלוג אחינעם לוי דרור שדה לייף סטייל קיבוץ טירת צבי