מה לא אמרו עליה

מה לא כתבו עליה

אין לנו מה לחדש, אבל בכל זאת יש צורך.

 -

היא משחיתה, רומסת כל חלקה טובה

לעיתים מפחידה בעוצמות שלה

מקלקלת, מבאסת, מורידה מורידה מורידה

ומה עוד?

היא כבר כל כך לא באופנה.

כל כך לא רלוונטית.

בעולם שלנו,

בכל תחום,

בכל מצב-

יש מקום לכולם.

תקשיבו טוב: י ש מ ק ו ם ל כ ו ל ם.

אף אחד לא אוכל לאף אחד.

אם הוא גדול- זה לא אומר שאני קטנה.

אם אני גדולה- זה לא אומר שאני מקטינה.

 -

נמאס ממנה, מהקנאה.

היא מכאיבה. לכל הצדדים.

מכאיבה כל כך.

 -

לוקחות על עצמנו-

לוותר על הקנאה.

במקומה אנחנו בוחרות בפרגון.

(נכון, מילה שכבר קצת מאוסה אבל בתוכה כל כך הרבה אהבה)

משהו טהור, משהו שלא תלוי-בדבר, משהו אמיתי. 

 -

לוותר על אינטרסים נסתרים.

ובמקומם שהדבר היחיד שיעמוד מול עיננו הוא ששני הצדדים יהיו שמחים.

בלי התייפייפות ובלי התיימרות.

בפשטות.

-

אנחנו לא מפחדות יותר.

לא נותנות לצרות עין של אף אחד לנהל אותנו.

לא מתחבאות יותר, לא מקטינות את עצמנו, לא מתנצלות.

אנחנו טועות לא פעם,

פוגעות לפעמים- בלי כוונה ובלי לשים לב.

הדבר החשוב לנו ביותר הוא לזכור כל הזמן שהמטרה היא לעשות טוב.

לא תמיד זה מצליח, אבל תמיד נדע לבקש סליחה.

הכוונה היא לטובה.

זאת האמת, הפשוטה כל כך. אמת.

-

אנחנו ממשיכות.

אנשים מלאים טוב, פרגון ולב פתוח ממלאים אותנו כוח ואהבה.

כל כך לא מובן מאליו,

כל כך מחזק.

תודה


"הפחד העמוק ביותר שלנו הוא לא שמא אנחנו חלשים מדי. 

הפחד העמוק ביותר שלנו הוא שאנחנו בעלי עוצמה שמעל לכל שיעור. 

זה האור שבנו לא האפלה שבתוכנו שמפחיד אותנו יותר מכל. 

אנחנו שואלים את עצמנו, איזה זכות יש לי להיות מבריק, יפהפה, מוכשר ואהוב? 

למען האמת, איזה זכות יש לכם לא להיות? אתם ילדיו של אלהים. 

כשאתם בוחרים לשחק בקטן אתם לא משרתים את העולם. 

אין שום דבר נאור בצמצום האישיות שלנו כדי שאחרים לא ירגישו חסרי ביטחון. 

נולדנו כדי לממש את הקסם האלוהי הגלום בנו. 

הוא לא גלום רק בחלק מאיתנו, כל אחד מאתנו נושא את הקסם הזה בתוכו. 

כאשר אנחנו נותנים לאור הפנימי שלנו לזרוח אנחנו מעניקים, בלי מודע, רשות לאחרים לעשות כמונו. 

כשאנחנו משתחררים מהפחדים שלנו, הנוכחות שלנו משחררת אחרים."

-מריאן ווילאמסון

בורנשטיין סטודיו אחינעם לוי ודרור שדה דרור שדה ואחינעם לוי קיבוץ טירת צבי עמק המעיינות שלפים bornstein