מכירים את סיפור המעשה ״אוצר תחת הגשר״?

מעשה שסיפר ר' נחמן מברסלב מהאוצר תחת הגשר,

שפעם אחת חלם לאיש אחד מאיזה עיר, שבוינה תחת הגשר יש שם אוצר,

 על כן נסע לשם ועומד אצל הגשר ומחפש עצות איך לעשות, כי ביום אינו יכול מחמת האנשים.

 ועבר שם איש חיל ואמר לו, מה אתה עומד וחושב, 

חשב בדעתו שטוב שיאמר לו, כדי שהוא יסייעו ויתחלקו, סיפר לו כל הענין. 

ענה ואמר לו איי יהודי שוטה, מסתכל על חלום.

אלא מה, לי נחלם גם כן, שכאן וכאן אצל זה וזה (והזכיר העיר של האיש ושמו של האיש הזה) 

במחסן יש אוצר, האם אסע לפלוני?

 ונסע האיש לביתו וחפש במחסן שלו, ומצא האוצר.

 ואמר אחר כך: "כעת אני כבר יודע האוצר נמצא אצלי, אך לדעת על זה האוצר מוכרחים לנסוע לווינה"

כל כך הרבה פעמים אנחנו מתרחקים מעצמנו רק כדי להזכר שהאוצר- הוא ממש כאן אצלנו.

אולי אנחנו יכולות ללמוד מהנסיון? להשתדרג ולמצוא אוצרות מבלי להתרחק או אפילו ליפול (גם זה קורה לפעמים)..?

אנחנו בטוחות שכן.

החלטנו לחפש פה, לידנו, את כל הטוב שלנו.

אם צריך- גם לעבוד בשבילו.

וזה מתחיל בפשוט, בקטן.

באחר הצהריים משותף, כשילדים רצים סביבנו.

לוקחים מגרפה ומזיזים את כל העשבים היבשים.

מארגנים פינה של מדורה, גוררים ספסלים.

כל ילד עוטף תפוח אדמה ובטטה, 

נותנים לבצק לתפוח.

ואז מתיישבים, לא מצליחים להוריד את העיניים מהאש היפה כל כך,

מתבוננים בחיוך שעל פני הילדים ובעיניים הנוצצות (אולי מהעשן שעף לכיוון..?)

וצוחקים בלי סוף עם בני משפחה שהם גם חברים כל כך טובים.

כוס בירה ביד, לב מלא שמחה

והכל פ ש ו ט. הכל נעים והרמוני.

לפעמים צריך רגע לעצור ולהסתכל ממש כאן. על המקום שאנחנו נמצאות בו בדיוק- 

ולמצוא אוצר.


שיהיה לכולנו סוף חופש נפלא ומלא אוצרות קטנים שעושים שמחה עצומה