הצד שלה-

כל החיים שלי שמרתי שבת.

גם כשהחצאית הוחלפה במכנסיים, גם כשעברתי עם עצמי עוד כל מיני שינויים בנוגע לדת- בשבת "לא נגעתי"

אני אוהבת את השבת. אני אוהבת את הדחיית סיפוקים שבה- אני, שצמודה לפלאפון 24 שעות ביממה (על אמת. דרוש שינוי. תזכירו לי בהזדמנות) אוהבת את היום הזה שדורש ממני להתנתק מהכל וכמו מחייב אותי: להתחבר. 

לעצמי, למשפחה שלי ולכל מה שסביבי שכבר הורגלתי לפספס במהלך השבוע.

בשבת אני כמעט לא יוצאת מהבית. מלבד לעיתים לארוחות שבת עם ההורים.

אנחנו בסימן בית ומשפחה. מתכנסים לתוך עצמנו, צוחקים המון, ישנים וכמובן- אוכלים.

הצד שלה-

כנערה, לא אהבתי את השבת בכלל- היה לחץ בבית בהתארגנות לקראתה, אף פעם לא אהבתי את בגדי השבת שלי ותמיד ניסיתי 'לדפוק הופעה' לבית כנסת ולא הצלחתי להרשים אף אחד.

רק כשעברנו לגור בברלין זה היה מספיק רחוק בשבילי כדי להעיז ולנסות להעביר את היום הזה בצורה אחרת. 

התחלתי לדייק לעצמי מה אני רוצה ששבת תהיה בשבילי. להניח בצד את ההגדרות, לפרק לגורמים- ולהרכיב מחדש. 

הבנתי שלא מתאים לי "לשמור שבת" כמו שהתחנכתי, אלא למצוא בה את מה שמתאים לי מתוכה. 

בכל זאת- אנחנו משפחה של תשעה ילדים (כן, כן קראתם נכון..), ואני היחידה שלא דתיה (כן, כן קראתם נכון..). 

זה לא היה פשוט לעיכול אבל אחרי תהליך שעברנו, המשפחה קיבלה אותי בחיבוק גדול.

אני אוהבת במיוחד את ארוחת ערב שבת. יש בה קסם שאין בשום ארוחת ערב באמצע השבוע. ביום שישי אנחנו משקיעים בה מאוד והכל הרבה יותר טעים, הרבה יותר נעים.

השבת הפכה לאוויר לנשימה- אנחנו מטיילים המון, נפגשים עם חברים ולפעמים קופצים לבקר את המשפחה..


//והפעם: השטת סירות מאוריגמי במעין הקרוב לביתך. גם שלולית מהגשם האחרון זה מצויין//

בשבת שעברה יצאה השמש והלכנו לטייל עם יונתי לעין מודע, בריכה יפייפיה שיוצאת מנחל הקיבוצים (שתי דקות מהבית)

לקחנו איתנו ערימת דפי A4, קיפלנו סירות נייר והשטנו אותם במעיין. רצנו כל פעם לצד השני ותפסנו אותם.

היה כל כך כיף, אתם חייבים לנסות גם!

 

(התמונה מכאן)

שיהיה סופשבוע טוב ושבת שלום!

ספרו לנו- איך השבת שלכם?

אוהבות, אחינעם ודרור